חדשנות במשפט | בינה מלכותית

טכנולוגית הבינה המלאכותית תוארה כ”מהפכה התעשייתית הרביעית”. הבינה המלאכותית מעצבת מחדש תעשיות רבות ומגוונות, ובכללן עולם המשפט. עולם זה, שנחשב מסורתית לתחום שמרני הנשען על תקדימים, עומד בפני מהפכה דיגיטלית חסרת תקדים. כלי בינה מלאכותית כבר חודרים למשרדי עורכי דין ברחבי העולם, ומחוללים תמורות ביחס לעיסוק המשפטי. הדבר עשוי להוביל לשינוי בתפקיד המסורתי של עורך הדין, אשר יידרש לפתח מיומנויות חדשות. לאחרונה פורסם כי מתקיים פיילוט להטמעת כלי בינה מלאכותית גם ברשות השופטת. 

שינוי בשגרת העבודה: ממסמכים לאלגוריתמים

בינה מלאכותית מאפשרת יתרונות רבים ומשמעותיים, ושימוש בכלים אלה בכוחו לייעל תהליכים משפטיים. בשעה שבעבר עורך הדין נדרש להקדיש חלק ניכר מעבודתו לסריקת מסמכים, חיפוש אחר תקדימים משפטיים ולניסוח חוזים, הרי שכיום, כלי בינה מלאכותית מסוגלים לבצע את המשימות הללו תוך זמן קצר משמעותית. קיימים כיום כלים ייעודיים לעולם המשפט, אשר תוכננו במיוחד למחקר משפטי, ואשר מאפשרים ייעול פעילות והפחתת עלויות התפעול; ניתוח

כמויות עתק של נתונים, וסיוע בקבלת החלטות מושכלות ומבוססות נתונים; ואף נגישות משופרת והקלה על אנשים עם מוגבלויות. 

בין השימושים אשר כבר נעשה בהם שימוש בעולם המשפט, ניתן למנות את הפעולות הבאות:

מחקר משפטי מבוסס בינה מלאכותית חיפוש ואיתור מידע (לרבות פסיקה) במאגרי מידע משפטיים גדולים תוך זמן קצר.

כתיבה, עריכה, ניסוח חוזים ובדיקת מסמכים משפטיים יצירה ואוטומציה של מסמכים משפטיים – עזרה בכתיבה ועריכת תוכן, לרבות הכנת טיוטות, זיהוי סעיפים בעייתיים והצעת שיפורים, סיוע בבדיקת נאותות.  

עיבוד וניתוח נתונים לצורך קבלת החלטות משפטיות עיבוד כמויות עתק של מידע משפטי, כאשר בכוחה של הבינה לחשוף ולזהות דפוסים במערכי נתונים עצומים, ובכך לאפשר קבלת החלטות על בסיס פרו-אקטיביות.

אנליטיקה וחיזוי תוצאות ניתוח נתונים היסטוריים על מנת לנבא ולהעריך סיכויי הסתברות של הצלחה בתיק, רישום סימן מסחר וכיו”ב, והסקת תובנות לשיפור סיכויי ההצלחה בתיק ולבחירת אסטרטגיה מיטבית.

בנוסף, ניתן להשתמש בכל בינה מלאכותית לצרכים נוספים דוגמת תרגום, יצירת מצגות, המרה לפורמטים שונים וכיו”ב.

המשמעות המעשית אינה מבוטלת: עורכי דין, שבעבר השקיעו חלק ניכר ומשמעותי מזמנם בעבודה מנהלית ובחיפוש מידע, יכולים כעת להתמקד במשימות אסטרטגיות יותר – ייעוץ ללקוחות, ניהול משא ומתן מורכב וחשיבה יצירתית על פתרונות משפטיים. השינוי הזה מחייב התאמה ורכישת כישורים: עורכי דין צריכים לפתח כישורים חדשים ולהבין כיצד לעבוד יחד עם כלים טכנולוגיים בעידן הבינה המלאכותית.

האתגרים השונים הכרוכים בהטמעה ובשימוש בכלי AI ומגבלותיה של הבינה המלאכותית

למרות היתרונות הבולטים של הבינה המלאכותית, הרי ששימוש בכלים אלה מציב אתגרים לא מבוטלים, כגון שמירה על פרטיות, היבטים של קניין רוחני, אבטחת מידע, והתמודדות עם שאלות אתיות, ואף טומן בחובו סיכונים משמעותיים, אשר עלולים לערער את אמינות ההליך המשפטי.

בין האתגרים המהותיים, ניתן למנות מספר דוגמאות:

הזיות – אחת הסכנות המרכזיות עליהן הצביעו בתי המשפט בשורה של מקרים היא תופעת “הזיות בינה מלאכותית” (AI Hallucinations) במסגרתה מערכות בינה מלאכותית מייצרות מידע שגוי או מפוברק ומציגות אותו כעובדה, קרי, תגובות הנחזות להיות סמכותיות וענייניות, אך שאינן נכונות עובדתית ולעיתים מומצאות לחלוטין. הסכנה היא שעורכי דין עלולים להסתמך על מידע זה ללא בדיקה מספקת, ולהגיש כתבי טענות שכוללים הפניות לפסקי דין שלא קיימים, כפי שאירע לאחרונה בשורת מקרים.

בית המשפט התריע מפני הסכנות הגלומות בכך וכינה זאת “גל עכור”, תוך התרעה כי הסתמכות עיוורת על כלים טכנולוגיים עלולה לפגוע באמון הציבור, במערכת המשפט וביושרתה. בתי המשפט הדגישו את חשיבות חובתם של עורכי הדין להמשיך לשאת באחריות מקצועית, גם כאשר הם משתמשים בכלי בינה מלאכותית. עליהם לוודא את אמינות ודיוק המידע המוגש לבית המשפט, ולא להסתמך בצורה עיוורת על תוצרי המערכות.

אפליה והטיה סיכון מהותי בשימוש בכלי בינה מלאכותית הינו אפליה (Discrimination) והטיות (Biases) אלגוריתמיות. מערכות מבוססות בינה מלאכותית עושות שימוש רב בבסיסי נתונים קיימים ובמידע המוזן אליהן ומשמש כדי לאפשר להן ללמוד. הטיות בבסיסי הנתונים או בהנחיות המוזנות למערכות כאלה, לצד טעויות מערכת אחרות (אשר יכולות לנבוע ממקורות שונים: מנתוני האימון, מהנחות היסוד בבסיס המודל, או מהאופן שבו המודל מיושם בפועל), עשויות לגרום למערכות כאלה להפלות חלק מן המשתמשים. 

אתגר מהותי נוסף, הינו מצב המכונה “קופסה שחורה של בינה מלאכותית” (Black Box) – דהיינו, בשל מורכבותן,  והעובדה כי הן מאומנות על נתוני עתק (Big Data) המורכבים פעמים רבות מיליארדי ואף טריליוני פרמטרים, לא ניתן להתחקות אחרי האופן בו נוצרו תוצרי המערכת. פירוש הדבר הוא כי קיים קושי להבין את אופן פעולת המערכת, וכיצד הגיעה להחלטה מסוימת.

חוסר יכולת הבנת התהליך עלול לגרום בין היתר לאמון נמוך הן בכלי והן במשתמש, וכן לחוסר יכולת להתמודד עם טענות בקשר עם החלטות שהתקבלו. מונח חשוב בהקשר זה הינו “הסברתיות”, המתייחס ליכולת להסביר את אופן פעולת המערכת או את נימוקי ההחלטה שלה, איך ומדוע הגיעה מערכת הבינה המלאכותית לתוצר אליה הגיעה באופן שיהיה מובן לבני אדם. לפיכך, קיימת חשיבות עליונה להבנה באשר לאופן פעילותה של המערכת.

סיכון חמור נוסף קשור לפגיעה בפרטיות ולסודיות עורך דין-לקוח. שימוש בכלי בינה מלאכותית לעיבוד מידע אישי עלול להעצים סיכונים לפגיעה בפרטיות וחשיפת מידע אישי וכן להקשות על היכולת לשלול (או למתן) את הסיכונים וליישם את עקרונות וכללי דיני הגנת הפרטיות במידע. אשר על כן מומלץ, בין היתר, להימנע מהעברת מידע מזהה של לקוחות למערכות AI, וליישום פרוטוקולי אבטחה מותאמים.

יש לציין כי לשכת עורכי הדין פרסמה בשנת 2024 גילוי דעת מקדים בעניין שימוש בבינה מלאכותית בעבודת עורכי הדין (החלטה את/60/24) הקובע כללים מנחים ביחס לשימוש כאמור.

בנוסף, יש להתייחס לאתגר הכלכלי – השקעה ברישוי תוכנות מתקדמות, הכשרת צוותים ושדרוג תשתיות IT כרוכה בעלויות לא מבוטלות. משרדי עורכי דין קטנים ובינוניים עלולים להתקשות להתחרות עם משרדים גדולים שכבר השקיעו בתשתית טכנולוגית. התוצאה עלולה להיות  פער הולך וגדל בין “המשרדים החכמים” לשאר השוק.

בין אוטומציה לאינטואיציה: העתיד ההיברידי של עבודת עורכי הדין

מהפכת הבינה המלאכותית במשפט אינה עוד חזון עתידני, היא נוכחת כאן ועכשיו. עורכי דין ומשרדים שיצליחו לשלב בחוכמה את הטכנולוגיה החדשה לצד המומחיות האנושית ירוויחו יתרון תחרותי חשוב. הם יוכלו להציע שירותים מהירים יותר, מדויקים יותר וחסכוניים יותר ללקוחותיהם. הטכנולוגיה הנוכחית מצטיינת במשימות הדורשות עיבוד מידע רחב ומהיר. מערכות AI מסוגלות לנתח חוזים מורכבים תוך דקות, לזהות דפוסים במאות פסקי דין ולחזות הסתברות הצלחה בהליכים משפטיים על בסיס נתונים היסטוריים. בתחום המחקר המשפטי, נדמה שהטכנולוגיה כבר כיום מתעלה על יכולותיו של עורך דין ממוצע.

עולה השאלה כיצד הבינה המלאכותית תשנה את עבודת עורכי הדין? התשובה המורכבת היא כי התמונה שונה בתחומים שונים. בהתאם לתחזיות שונות, הבינה המלאכותית תחלחל לתחומים שונים, ועלולה לצמצם פעילות אנושית נדרשת. בינה מלאכותית מסוגלת לשמש ככלי תמיכה, ולטפל במשימות “טכניות”, דוגמת מחקר, כתיבה, ניתוח מסמכים וכיו”ב. על בסיס קצב ההתפתחות המהיר של הטכנולוגיה, לא מן הנמנע כי בתחומי המשפט המתאפיינים בעיסוק טכני וחזרתי, דוגמת עריכת חוזים סטנדרטיים, הסיכוי להחלפה חלקית או מלאה של עורכי דין הינו ממשי ומוחשי. 

אך למרות קצב ההתקדמות המהיר של הטכנולוגיה, הרי שבינה מלאכותית אינה מחליפה, בעת הזו, כישורים אנושיים נדרשים. כך למשל, בינה מלאכותית מתקשה עם הקשרים מורכבים, אינטואיציה אנושית, ויכולת הערכה של נסיבות ייחודיות. כאשר מדובר בהליכים המצריכים רגישות אנושית דוגמת משא ומתן עדין, בהבנת רגשות הלקוח, או בזיהוי הזדמנויות יצירתיות לפתרון סכסוכים, האלמנט האנושי נותר, נכון לעת הזו, בעל חשיבות רבה. 

הליך משפטי אינו מתבסס בדרך כלל על יישום חד ערכי של החוק. במקרים רבים הוא כרוך  בהבנת אזורים “אפורים”, גישה יצירתית המציעה פרשנות, שכנוע וחיזוי טענות מנוגדות. בכך יכולה לסייע אינטואיציה משפטית אנושית אשר שוכללה במשך שנים של ניסיון. 

לפיכך, נדמה כי עדיין יש חשיבות לאינטליגנציה רגשית, כישורי שכנוע, חשיבה אסטרטגית, לצד שיפוט אנושי, אתיקה או דיון במקרים בעלי השלכות מהותיות, כך שבתחומים הדורשים יצירתיות, אמפתיה, הבנה בנפש האדם, ייעוץ אסטרטגי, יכולת פרשנות מורכבת או ליטיגציה חדשנית – נראה כי עורכי הדין ימשיכו להוות, בשלב זה, את עמוד התווך של המקצוע. הבינה המלאכותית תשרת אותם ככלי עבודה מתקדם, ותסייע לצד היכולות האנושיות הנדרשות. על כן יש להתייחס לבינה המלאכותית ככלי משלים ליכולות האנושיות, ולא בהכרח  כתחליף. בנוסף לכך, צפויים להתפתח תחומי משפט חדשים, אשר יצריכו אף הם מומחיות משפטית חדשה.

עורכי הדין,

שבעבר השקיעו חלק ניכר ומשמעותי מזמנם בעבודה מנהלית ובחיפוש מידע,

יכולים כעת להתמקד במשימות אסטרטגיות יותר – ייעוץ ללקוחות, ניהול משא ומתן מורכב וחשיבה יצירתית על פתרונות משפטיים

לסיכום, בינה מלאכותית מהווה כוח מניע משמעותי בשינוי פני התעשייה, ובכלל זאת בעולם המשפט. שיתוף פעולה בין האדם לבינה המלאכותית בכוחה לספק שירותים משפטיים חכמים יותר ויעילים יותר. נדמה כי אלו שיבחרו להתעלם מהמגמה עלולים למצוא את עצמם מאחור. העתיד שייך לעורכי דין שיהפכו ל”היברידיים” – משלבים בין החכמה האנושית לכוח המחשובי של הבינה המלאכותית. השאלה איננה אם הטכנולוגיה תגיע למשפט, אלא כיצד כל אחד מאיתנו יתמודד עם השינוי הבלתי נמנע הזה. על מנת לשלב נכון את הבינה המלאכותית במסגרת עבודתו של עורך הדין מומלץ לרכוש כישורים ולפתח מיומנויות של שימוש ב- AI, להבין את המגבלות של הטכנולוגיה, ליישם בצורה הדרגתית ומבוקרת, לפתח מדיניות ברורה לשימוש בכלי בינה מלאכותית, ולוודא שהתשתית הטכנולוגית מתאימה לשימוש בכלי בינה מלאכותית בצורה בטוחה ואחראית.

באולמות בתי המשפט עדיין לא רואים רובוטים יצירי בינה מלאכותית עוטים גלימה וטוענים בלהט, ולמרות זאת היא כבר ממש כאן, נוכחת במשרדי עורכי הדין, ומחלחלת לעבודה היומיומית של עורכי הדין ברחבי העולם, וגם כאן אצלינו בארץ.  | ד”ר אייל ברוק, ראש תחום בינה מלאכותית במשרד ש. הורוביץ כותב על השינויים בעבודת עורך הדין

עו”ד ד”ר אייל ברוק

שותף וראש תחום בינה מלאכותית

 במשרד עורכי דין ש. הורוביץ ושות’