הכותב בעלים של פירמת עורכי דין יוסף ויצמן, ובין היתר סנגור בתיקי אתיקה מקצועית
הטעות שיכולה לעלות ביוקר: כשאתיקה נופלת
בין השורות
להלן נתון חשוב. רוב תיקי האתיקה שנפתחים בלשכת עורכי הדין – אינם תוצאה של כוונה פלילית או זדון, אלא נובעים מהיסח דעת, חוסר תשומת לב, או שגרה יומיומית שמסתירה את הסכנה.
שנים רבות שאני מייצג עורכי דין באתיקה מקצועית, בעבר אף כיהנתי כדיין בבית הדין המשמעתי. רוב התיקים שהגיעו אלי לא היו כאלו שהפרו ברגל גסה ומתוך כוונה תחילה את חוקי האתיקה, חלק גדול מהם גם לא ידע בכלל שהוא עובר עבירה אתית.
הרגעים שבהם עורך דין פועל מתוך לחץ, מתוך להט הדיון או מתוך תחושת שליחות כלפי הלקוח הם בדיוק הרגעים שבהם קל לשכוח את הכללים. וכשזה קורה, ההשלכות עלולות להיות חמורות.
לדוגמא, העבירה שנעשית “בלי לשים לב”: חשיפת מידע מגישור. הפרת חיסיון הגישור היא דוגמה מובהקת שאני רואה שוב ושוב. עורך הדין, בתוך אולם הדיונים, מנסה לסתור טענה של הצד השני, וכדי לעשות זאת, הוא מזכיר משהו שנאמר בגישור. לפעמים זו רק שורה, חצי רעיון או מסמך שנדון “בינינו” במהלך הגישור.
בלי כוונה רעה, בלי תכנון מוקדם – אבל זו עבירת אתיקה חמורה.
למה זה קורה דווקא לטובים?
כי עורכי הדין שפועלים במהירות, שמנהלים הרבה תיקים, שמייצגים נאמנה, הם גם אלה שפועלים לעיתים בלי לעצור לרגע לחשוב על ההיבט האתי.
בדיוק כמו שנהג טוב עשוי להיקלע לתאונה לא בגלל רשלנות, אלא בגלל חוסר תשומת לב של שנייה אחת, כך גם עורך דין – טעות קטנה יכולה להוביל להליך משמעתי, לעיכוב מקצועי ולעיתים אף לפגיעה במוניטין.
תשומת לב לא פחות ממיומנות משפטית
במשך שנותיי בתחום, אני מדגיש בפני עורכי דין צעירים וותיקים כאחד: האתיקה אינה משהו שנזכרים בו כשפותחים תיק בלשכה – אלא דרך עבודה שצריכה להיות חלק בלתי נפרד מהיום יום. ולכן, רגע לפני שמצרפים מסמך, מצטטים אמירה, או משחזרים דברים מהליך קודם – עוצרים. חושבים. נזהרים.
לסיכום – עם כל הכבוד ללקוח, הוא לא שווה שתעמוד לדין עבורו ותנהל הליך אתיקה שגורם לעגמת נפש גדולה ולהאטה בעבודה. גם שהלקוח לוחץ, יש פסים אדומים שלא חוצים. בסוף התיק נגמר, והתלונה נשארת.
לטעמי, עורך דין טוב נמדד לא רק ביכולת שלו לייצג – אלא גם ביכולת שלו לזהות מראש את הגבולות, ולשמור עליהם בקפדנות.
וזכרו: מה שנאמר בגישור – נשאר בגישור.
זו לא המלצה. זה כלל אתי. וכל חריגה ממנו עלולה להפוך לטעות יקרה.
עבודת עורכי הדין משתנה בהתאם לכלים הטכנולוגיים, ועם השינוי מגיעות גם סוגיות חדשות בנושאי אתיקה מקצועית של עורכי דין › שאלות ותשובות עם יו”ר ועדת האתיקה הארצית, עו”ד מנחם מושקוביץ | מאת: מערכת עורך הדין
ש. בשנים האחרונות ועדת האתיקה הארצית בראשותך מובילה את הדיגיטציה של עולם המשפט, ואף פרסמה מספר החלטות מרכזיות בנושא הדיגיטציה של אימות חתימות ותצהירים. אשמח שתשוחח איתנו על כל אחת מהן ועל ההשלכות האפשריות.
ת. ועדת האתיקה הארצית מתאימה את עולם המשפט למציאות העדכנית ולתחום הדיגיטציה בפרט. חלק מתפקידי הוועדה הם להנחות את עורכי הדין ולהעניק כלים מעשיים שיסייעו בעבודתם השוטפת, ולכן פרסמנו את ההחלטות בנושאים הללו.
ש. למה בכלל נדרשה ועדת האתיקה הארצית לעסוק בנושא הדיגיטציה?
ת. בתקופה זו שבה אנו מצויים, לא ניתן להפריד בין ההתפתחות הטכנולוגית לבין עולם המשפט ועבודת עורכי הדין. המעבר לעבודה מרחוק, חתימות דיגיטליות, מסמכים מקוונים, AI וכו’ – כל אלה משפיעים ישירות על עבודתו של עורך הדין, על חובת הזהירות, על חיסיון עו”ד-לקוח ועל אמון הציבור במקצוע. במקרים אלה, על ועדת האתיק הארצית לתת מענה מתאים ולפקח שהחדשנות וההתפתחות הטכנולוגית לא באה על חשבון הערכים האתיים והמקצועיים מצד אחד, ולתת כלים והנחיות ישימות לציבור עורכי הדין מהצד השני.
ש. האם היוזמה לקבלת ההחלטות בנושא זה הגיעה מהועדה או מעורכי הדין עצמם?
ת. ועדת האתיקה קיבלה פניות רבות מעורכי דין אשר העלו את הצורך בהתאמת נהלי העבודה למציאות המשתנה (מלחמות/מילואים/סגרים/שהייה ממושכת בחו”ל ועוד). הוועדה בחנה את הסוגיה לעומק, בשים לב לכלל ההיבטים המשפטיים, האתיים והטכנולוגיים, והחלטה לגבש הנחיות ברורות המאפשרות לעורכי הדין להמשיך בשגרת העבודה גם כאשר המציאות משתנה.
ש. מה הייתה הסיבה מלכתחילה להחלטה המאפשרת אימות בהיוועדות חזותית ללקוח שנמצא בארץ?
ת. בעקבות התפרצות נגיף הקורונה, נאלצנו להתמודד עם מצב חדש שבו ישנן מגבלות תנועה, סגר ואיסור על פגישות פרונטליות. על מנת להקל ולאפשר לעורכי הדין להמשיך בעבודתם תוך שמירה על כללי האתיקה, קיבלה הוועדה החלטה זו המאפשרת לאמת חתימה בהיוועדות חזותית בכפוף לתנאים הקבועים. החלטה זו נועדה לתת מענה אפקטיבי למציאות המשתנה, תוך שמירה על האיזון בין הגנת הציבור ועורכי הדין, לבין צורכי המקצוע. החלטה זו הייתה חדשנית ופורצת דרך אשר היוותה את הצעד הראשון להחלטות הוועדה בתחום זה. אני סבור כי ועדת האתיקה הארצית נדרשת להתאים עצמה לתקופת ההתפתחות הטכנולוגית המואצת, וכמו שנוהגים בשאר התחומים והמקצועות, כך יש לבצע התאמות בעולם המשפט. בנוס, אנו מצויים במלחמה מתמשכת כבר כמעט שנתיים, לקוחות ועורכי דין נמצאים במילואים, אנשים רבים מפונים מביתם הן בעקבות מלחמת ‘חרבות ברזל’ והן אנשים שביתם נחרב בעקבות מבצע ‘עם כלביא’, והחלטה זו מספקת מענה רחב גם למקרים מסוג זה.
ש. כיצד ניתן לשמור על איזון בין חדשנות טכנולוגית לבין שמירה על כללי האתיקה?
ת. לעורך דין, בשונה מבעלי מקצוע אחרים, ישנן חובות אתיות אשר חיסיון עו”ד-לקוח וסודיות הינן מאבני היסוד של מקצוע עריכת הדין, החלטות הוועדה באות לתת אפשרות להשתמש בכלים הטכנולוגיים תוך שמירת כללי האתיקה ומקצוע עריכת הדין, כאשר בכל החלטה נקבעים תנאים מעשיים וישימים ברורים ומפורטים כמו חובת התיעוד, נוסחים ספיציפיים לאימות, שמירת התיעוד, וכו’.
ש. מדוע יש צורך באימות חתימה דיגיטלי בעסקאות מקרקעין? מה היתרון בכך?
ת. כפי שציינתי קודם לכן, בתקופה שבה העולם עובר להתקשרות באופן דיגיטלי, אנו נדרשים לבצע התאמות. אימות דיגיטלי מאפשר לייעל את תהליך העבודב באופן משמעותי והתקדמות לעבר “משרד ללא נייר”, ואני יכול להעיד כי כיום, מרבית העסקאות נעשות בדרך זו, של אימות דיגיטלי. כלל התהליך נעשה בשיתוף פעולה מלא מול כלל הרגולטורים ומשרד המשפטים, אשר אימצו את ההחלטות שלנו וכיום השוק פועל בהתאם להחלטות אלה.
ש. האם ניתן לבצע אימות חתימה דיגיטלי בעסקאות מקרקעין גם בדרך של היוועדות חזותית?
ת. עד לפרסום החלטת הוועדה המאפשרת לבצע אימות בהיוועדות חזותית ללקוח שנמצא בחו”ל, אימות חתימה דיגיטלי בעסקאות מקרקעין היה אפשרי רק בנוכחות עו”ד במעמד החתימות. ואולם, עם פרסום ההחלטה המאפשרת אימות בהיוועדות חזותית ללקוח שנמצא בחו”ל, הרחיבה הוועדה את ההחלטה, כך שתחול גם על אימות דיגיטלי בעסקאות מקרקעין.
ש. מה הסיבה שהחלטתם לאפשר אימות בהיוועדות חזותית ללקוח שנמצא בחו”ל?
ת. בהמשך להחלטת הוועדה המאפשרת לבצע אימות בהיוועדות חזותית ללקוח שנמצא בארץ, אשר הגיעה כאמור בעקבות התפרצות נגיף הקורונה, ובעקבות פניות רבות שהגיעו לפתחה של הוועדה, הוחלט כי יש לתת מכנה גם למקרים שבהם הלקוח נמצא בחו”ל (כל עוד עורך הדין נמצא בישראל). החלטה זו נועדה לתת מענה למקום שבהם הלקוח לא יכול להגיע לקונסוליה בארץ שבה הוא נמצא (בעיקר בשל מרחקים ארוכים), למקרים שבהם הלקוח “תקוע” בחו”ל, ועוד. לאחר פרסום החלטה זו, הרשו תלרישום והסדר זכויות במקרקעין (טאבו) פרסמה נוהל ליישום לפי החלטת הוועדה, לפיו ניתן לקבל אימות חתימה על מסמכים שנעשו בהיוועדות חזותית מרחוק גם על מסמים המחייבים יאמות בהתאם לתקנות המקרקעין (ניהול ורישום), התשע”ב-2022. חשוב לציין כי זה לא מאיין את האפשרות הרגילה להחתים את הלקוח רגיל זה עוד מסלול אשר עורכי הדין יכולים לפעול בו.
ש. האם אימות בהתאם להחלטה זו תקף גם להליכים משפטיים?
ת. בשלב זה ההחלטה חלה רק על שימוש מנהלי ואזרחי בלבד – כמו רשויות המס, ביטוח לאומי, לשכת רישום המקרקעין, גופים פרטיים וחברות. בכל הנוגע לבתי המשפט, הדרישה היא עדיין לאימות פיזי בהתאם להוראת פקודת הראיות, כפי שפורסו בסעיף 30 לפקודה.
ש. מדובר בהחלטה מאוד משמעותית. מה הסיבה שהיא לא חלה גם על תצהירים המוגשים לבית המשפט?
ת. על מנת שזה יקרה נדרשים שינוי חקיקה או פרשנות, שאנו בוחנים אותה ביחד עם גורמי המקצוע בהנהלת בתי המשפט ובמשרד המשפטים, וזה דבר שלוקח זמן. אנו פועלים בשיתוף פעולה מול הגורמים הרלוונטיים לשם כך.
ש. מה היו האתגרים ביישום החלטה זו?
ת. ראשית, היה צורך בשינוי תפיסתי וחשיבתי, היות שמדובר בחידוש של ממש. שנית, בפן המשפטי, על מנת לאפשר את ביצוע האימות כאשר הלקוח בחו”ל, דבר שלא היה אפשרי בטרם פרסום החלטה, בחרה הוועדה לפרש את סעיפי החוק הרלוונטיים באופן רחב ולא מצומצם, פרשנות אשר הייתה מקובלת גם על שטר גורמי המקצוע. כך לדוגמה, סעיף 91 לחוק לשכת עורכי הדין קובע כי ייפוי הכוח יינתן בישראל. על מנת לאפשר את ביצוע האימות כאשר הלקוח בחו”ל, בחרנו לפרש את הסעיף כך שעורך הדין צריך להימצא בעת האימות בישראל, פרשנות אשר התקבלה גם על ידי משרד המשפטים.
ש. מה בנוגע ליפויי כח אחרים? האם ניתן לבצע גם כן לפי החלטה המאפשרת לאמת כשהלקוח בחו”ל?
ת. אנו התייחסנו רק ליפוי כח לפי סעיף 91 לחוק לשכת עורכי הדין.
ש. מה הרעיון של ההחלטה העוסקת בחתימה על שטרות לטאבו באמצעות היוועדות חזותית? מדוע היה בה צורך?
ת. ברוח ההחלטות האחרונות שפרסמנו בנושא אימות בהיוועדות חזותית, ולאור שיתוף הפעולה עם הרשות לרישום והסדר זכויות במקרקעין (טאבו), מצאה הוועדה לאפשר ביצוע חתימה על שטרות לטאבו באמצעות היוועדות חזותית, הן כשהלקוח נמצא בארץ והן כשנמצא בחו”ל.
גם כאן התנאי ההכרחי הוא, בין היתר, כי עורך הדין נמצא בעת האימות בישראל, וכן לפעול לפי הנוהל שפורסם.
