Category: דיני עבודה

  • בעיני עורך הדין | יחסי עבודה בענף הכדורגל

    בעיני עורך הדין | יחסי עבודה בענף הכדורגל

    עו”ד אבישי איפרגן

    ייצג את ההתאחדות לכדורגל בישראל (ע”ר)

    תקדים אמיץ ופורץ דרך: בית הדין הארצי לעבודה מסמן כיוון חדש ביחסי עבודה בענף הכדורגל (ואולי בספורט בכלל)

    פסיקה שקובעת כי ניתן לקיים דיון בזכויות קוגנטיות של שחקני כדורגל במוסדות שיפוט פנימיים בהתאחדות הכדורגל, ולא בבית הדין לעבודה,  מהווה הבעת אמון בטריבונלים המקצועיים הללו

    סכסוך שגרתי בין שחקני כדורגל למועדונים המעסיקים אותם (בית”ר ירושלים והפועל רעננה). לטענת שחקני הכדורגל, המועדונים פגעו בין היתר בזכויות קוגנטיות הנתונות להן מכוח דין. שאלה עקרונית זאת – מהו הפורום הנכון והמוסמך לדון בסכסוך – היא שעמדה להכרעת בית הדין הארצי.

    פסק הדין שניתן ביום 18 למרץ 2025 על-ידי בית הדין הארצי לעבודה (בר”ע 19063-02-21 ו-בר”ע 44937-01-21), אינו רק הליך משפטי נוסף – אלא רגע מכונן בעולם דיני העבודה והספורט, העשוי לשנות מן היסוד את בירור המחלוקות שבין שחקני הכדורגל בישראל לבין המועדונים המעסיקים אותם. מדובר בהישג תקדימי חשוב ובמהלך אמיץ ביותר של בית הדין הארצי לעבודה, שסבר שהגיעה העת לשנות מעט מ”המצב המשפטי הקיים”, היינו אותה פסיקה שמרנית-מסורתית לפיה סכסוכים בזכויות קוגנטיות יתבררו אך ורק בבתי הדין לעבודה ולא בבוררות.

    נדמה כי, מתחילתו של ההליך, שהחל בחודש ינואר 2021, הבין בית הדין הארצי (בראשות כב’ הנשיאה (דאז) ורדה וירט-ליבנה, סגן הנשיאה (כתוארו דאז) אילן איטח וכב’ השופט רועי פוליאק), את חשיבות העניין וכובד משקל הטענות, ועל-כן, בין היתר, גם היועצת המשפטית לממשלה חוותה את דעתה בנושא, וכך גם ההתאחדות לכדורגל, מנהלת הליגות וההסתדרות-ארגון השחקנים. מאז החל ההליך, התקיימו ארבעה דיונים (עניין חריג כשלעצמו כאשר מדובר בערכאת ערעור), ארוכים ומעמיקים, בהם בית הדין הארצי בדק, העמיק והעיר (והאיר) על-מנת לוודא שנשמרות זכויותיהם הקוגנטיות של השחקנים (העובדים) והעקרונות הנגזרים מכך.

    סופו של דבר, ולאחר שהוטמעו ההערות כמצוות בית הדין הארצי, ניתנה לראשונה הקביעה העקרונית והמפורשת כי גם זכויות קוגנטיות של שחקני כדורגל תוכלנה להתברר בטריבונל שיפוט פנימי-מקצועי, שלדעת בית הדין הארצי “מביא בחשבון את מאפייניו הייחודיים של הענף, מקצר את משך ההתדיינות ומעודד יעילות והגנה על זכויותיהם של השחקנים”. בית הדין הארצי ממשיך בשבחים החריגים, ומציין כעניין עקרוני כי הוא סבור שזהו “פתרון נכון ומתאים לענף” ושמעתה ניתן יהיה לדון בסכסוכים לפני “פורום שיש לו המומחיות הייחודית והמיומנות לכך” חלף בתי הדין לעבודה.

    יש להבין את גודל השעה, ואת ההישג הכפול: ראשית, במשך שנים התקיים תחום דמדומים בו לא הייתה כל וודאות באשר לפורום המוסמך לדון במחלוקות שבין שחקני כדורגל למועדונים המעסיקים אותם, האם בתי הדין לעבודה או שמא מוסדות השיפוט הפנימיים שבהתאחדות לכדורגל. מצב זה הוביל לא אחת לפסיקות סותרות ואי-בהירות משפטית קרדינלית. שנית, בית הדין הארצי לעבודה מפגין אומץ רב ותקדימי כאשר הוא בוחר לבכר בסכסוכים בנושאים קוגנטיים את מוסדות השיפוט הפנימיים (על התיקונים החדשים שהוטעמו כמצוותו) על-פני בתי הדין לעבודה, שיהיו מעתה סמכות בקרה ופיקוח על החלטות מוסד השיפוט הפנימי. 

    לסיכום, בית הדין הארצי לעבודה בחר באומץ בדרך המשפטית הנכונה, המביאה בחשבון מארג של איזונים נדרשים, וזאת על-פני הדרך ה”רגילה”. בית הדין הארצי הציב סטנדרט חדש שישפיע (כנראה) לא רק על שחקני כדורגל. ברוח הדברים, ניתן לומר שנפתח שער חדש, להחלת עקרונות דומים בענפים דומים. חשיבותו ומהותו של פסק הדין המתואר אינו ביישוב סכסוך, אלא ביצירת הסדר וודאות. 

    אנו חיים בימים רוויי אתגרים – ימים של מלחמה מתמשכת וכאב עמוק. השנה שחלפה המחישה לכולנו את עוצמתה של האחדות, את חשיבותה של מנהיגות אחראית, ואת כוחה של קהילה מלוכדת להתמודד עם מציאות מורכבת.

    כהונתי כיו”ר מחוז תל אביב בלשכת עורכי הדין בתקופה זו ממחישה ביתר שאת כי עריכת הדין איננה רק מקצוע, אלא שליחות ציבורית וחברתית מהמעלה הראשונה. לנו, עורכי הדין, ניתנה הזכות והחובה להגן על שלטון החוק, לחזק את חוסנה האזרחי והמוסרי של המדינה, ולפעול לתיקון החברה. תרומתכם – בשעת משבר ובשגרה – היא בסיס חיוני לתקומתה ולעתידה של מדינת ישראל.

    השנה החולפת התאפיינה בעשייה רחבת היקף, מתוך חזון ברור של מצוינות, חדשנות וקהילתיות. במסגרת זו יזמנו מהלך של מיתוג מחדש למחוז – לוגו בהשראת פסל ההתרוממות שבכיכר הבימה, בצבעי העיר תל אביב, המשקף את ערכינו ומחבר בין המורשת המפוארת של לשכת עורכי הדין לבין רוח הזמן והעתיד.

    בראש הסמל החדש משובץ עיגול דינמי, שמשנה את אופיו בהתאם לנושא העומד על סדר היום. לצערנו, בימים אלו, העיגול נושא את סמל החטופים – סמל טעון ומכאיב, אשר אני מתפלל ומייחל כי נוכל להסירו במהרה, עם שובם של כולם הביתה.

    פעלנו להעמקת הידע המקצועי ולהרחבת הכלים העומדים לרשותכם: הרצאות עומק, ימי עיון, וובינרים ותכניות ייחודיות, המשלבות בין תחומי הליבה המשפטיים לבין עולמות תוכן חדשניים – ניהול, יזמות, פרודוקטיביות, שיווק ופיתוח עסקי.

    בשנה הקרובה נמשיך באותה הדרך, תוך חיזוק יסודות המצוינות, החדשנות והקהילתיות, והעמקת המנהיגות המקצועית. אני מזמין אתכן ואתכם להיות שותפים פעילים – להשתתף בתכניות האקדמיה והתרבות, להצטרף לוועדות המקצועיות, ולהביא לידי ביטוי רעיונות ויוזמות חדשות. מעורבותכם היא המפתח להשפעתנו ולעיצוב סדר היום הציבורי בתחומי המשפט והחברה.

    העדכונים, הפעילויות וההטבות זמינים באתר המחוז, בערוצי המדיה החברתית ובקבוצות הייעודיות – ואני קורא לכולכם להישאר מחוברים ולעקוב אחרינו.

    ובנימה אישית – תקוותי היא כי השנה הבאה תביא עמה את השבת השקט, את שובם המהיר של כל 50 החטופים והחטופה, ואת חזרתם של חיילי צה”ל וכוחות הביטחון לביתם – בשלום, בבריאות ובחוסן הגוף והנפש.

  • חדשנות במשפט |  מערכת בדיקת הזכויות בדיני העבודה

    חדשנות במשפט |  מערכת בדיקת הזכויות בדיני העבודה

    נקודת המוצא בפערי הכוחות בין עובד למעסיק, מובילה בין היתר לקשיים במימוש זכות הגישה לערכאות בבתי הדין לעבודה. הקושי בא לביטוי בייחוד בתביעות של עובדים בהיקף כספי שאינו גבוה, כאשר לעיתים מימון ייצוג משפטי אינו בר השגה, בין אם ידו של העובד אינו משגת, ובין אם עלות הייצוג לא משתלמת ביחס לסכום התביעה.

    ס’ 31 לחוק בית הדין לעבודה, תשכ”ט-1969 הסדיר את מנגנון הדיון המהיר, המתנהל בתביעות כספיות בין עובד למעסיק, בהיקף של עד 39,500 ₪ (הסכום המעודכן להיום). שאיפת המחוקק ביצירת מנגנון זה היא ניהול קצר ויעיל של ההליך, כך שכל ההתדיינות תסתיים במועד אחד. בפרקטיקה – מדובר במנגנון טוב ויעיל, אך אין בו פתרון לבעיית המשאב המוגבל של העובד, שאינו מתמצא בניהול ההליכים, וזקוק לייצוג משפטי גם לצורך קבלת סעד בדיון מהיר.

    יוזמה חדשה של הנהלת בתי המשפט, שיש בה, לעמדתי, פוטנציאל להשפיע לטובה על ניהול הסכסוכים בדיון המהיר, היא המערכת המקוונת לישוב סכסוכים בבתי הדין לעבודה. המערכת הושקה לאחרונה והיא מצויה בשלבי הרצה. כמי שהתנסתה במערכת, מדובר במערכת ידידותית למשתמש, כאשר החידוש העיקרי בה הוא הסיוע בבירור הזכויות ובניסוח הדרישה למעסיק, כל זאת ללא עלות עבור המשתמש.

    בשלב הראשון, מתבצעת בדיקה ראשונית של הזכויות המגיעות לעובד, וחישוב הסכומים שלהם הוא זכאי. הבדיקה מתבססת על תשובות העובד לשאלות שונות, כאשר הוא נדרש לבחור תשובה אחת מתוך מספר אפשרויות. השאלות והתשובות מנוסחות באופן ברור ופשוט. בסיום השלב מופק מסמך סיכום זכאויות, המרכז את רשימת הזכויות להן זכאי העובד, והסכומים בצידן.

    בשלב השני המערכת מציגה לעובד אפשרויות שונות לניהול המחלוקת. האפשרות הראשונה המוצעת לעובד הינה שיציג למעסיק את מסמך סיכום הזכאויות. בצד כל זכות, המסמך מפרט את תשובות העובד לשאלות הרלוונטיות, כך שהמעסיק המעיין במסמך יכול להבין את המידע שעליו מתבססת הדרישה ולהביאו בחשבון כשהוא מתנהל למול העובד.

    המערכת מעודדת את העובד המשתמש בה, לנסות כנקודת מוצא לדרישת זכויות, את האפשרות שהוא יציג את מסמך הזכאויות למעסיק, בניסיון להגיע להבנות. העובדה כי מדובר במסמך פשוט המפרט את הבסיס לכל דרישה וכי ההתנהלות בשלב הזה הינה בין העובד למעסיקו, ללא מעורבות של עורכי דין, על פניו יכולה להקל על ההידברות ומעלה את הפוטנציאל, לעמדתי, לסיום המחלוקת.

    אפשרויות נוספות שהמערכת מציגה, הינן ניסוח מכתב התראה למעסיק וכן ניסוח והגשה של כתב התביעה כנגד המעסיק. בהמשך תהיה אפשרות גם למעסיק להגיש כתב הגנה. גם בשלב הזה הפקת המסמכים היא יעילה, קלה ונגישה.

    החידוש העיקרי הוא הסיוע

    בבירור הזכויות ובניסוח הדרישה למעסיק. המערכת מעודדת

    את העובד לנסות כנקודת מוצא להציג את מסמך

    הזכאויות למעסיק,

    בנסיון להגיע להבנות. 

    בסיכום הדברים, חשוב, לעמדתי להתייחס לשתי נקודות מהותיות:

    האחת, הינה הבאת המידע לציבור המשתמשים. כותבת המאמר נחשפה לכך במעמד השתלמות של לשכת עורכי הדין. הגישה למערכת היא באתר האינטרנט של בתי המשפט תחת הכותרת “ניהול תביעות בדיון מהיר בבית הדין האזורי לעבודה”, אתר שציבור המשתמשים בו הינו, ככלל, עורכי הדין.

    ברור, אם כך, כי הנהלת בתי המשפט נדרשת לפרסום נרחב של הכלים שהמערכת נותנת לציבור העובדים וכן להכשרת עובדי בתי הדין לעבודה לעידוד ולהכוונה של ציבור העובדים להשתמש במערכת. רצוי, לטעמי, לאפשר גישה למערכת בבתי הדין האזוריים לעבודה באמצעות הצבת עמדות מחשוב עם הדרכה וליווי של העובדים במערכת.

    השניה, היא הדיון בשאלה האם המערכת, ביכולותיה הנוכחיות, יכולה לשנות משמעותית ניהול הסכסוכים בבתי הדין לעבודה ולמלא את התפקיד שלנו, עורכי הדין.

    כיום המעסיק אינו משתמש פעיל במערכת, אין לו יכולת לעשות בדיקה על בסיס מידע שהוא מזין למערכת ולא התגבשה עדיין האפשרות שהצדדים ינהלו משא ומתן ביניהם במסגרת המערכת. שילובו של המעסיק במערכת והטמעתה של המערכת בקרב מעסיקים, בין היתר, באמצעות פרסום בפלטפורמות שונות, הינה הכרחית על מנת שתכליתה של היוזמה תישא פירות.

    דעה: המערכת האוטומטית בבית הדין לעבודה תיטיב עם הציבור,

    אבל צריך להביא אותה לידיעתו

    עו”ד ליאת שושן-ברק

    הכותבת הינה עורכת דין,

    בעלת משרד עריכת דין העוסק

    בדיני עבודה