עבודת עורכי הדין משתנה בהתאם לכלים הטכנולוגיים, ועם השינוי מגיעות גם סוגיות חדשות בנושאי אתיקה מקצועית של עורכי דין › שאלות ותשובות עם יו”ר ועדת האתיקה הארצית, עו”ד מנחם מושקוביץ | מאת: מערכת עורך הדין
ש. בשנים האחרונות ועדת האתיקה הארצית בראשותך מובילה את הדיגיטציה של עולם המשפט, ואף פרסמה מספר החלטות מרכזיות בנושא הדיגיטציה של אימות חתימות ותצהירים. אשמח שתשוחח איתנו על כל אחת מהן ועל ההשלכות האפשריות.
ת. ועדת האתיקה הארצית מתאימה את עולם המשפט למציאות העדכנית ולתחום הדיגיטציה בפרט. חלק מתפקידי הוועדה הם להנחות את עורכי הדין ולהעניק כלים מעשיים שיסייעו בעבודתם השוטפת, ולכן פרסמנו את ההחלטות בנושאים הללו.
ש. למה בכלל נדרשה ועדת האתיקה הארצית לעסוק בנושא הדיגיטציה?
ת. בתקופה זו שבה אנו מצויים, לא ניתן להפריד בין ההתפתחות הטכנולוגית לבין עולם המשפט ועבודת עורכי הדין. המעבר לעבודה מרחוק, חתימות דיגיטליות, מסמכים מקוונים, AI וכו’ – כל אלה משפיעים ישירות על עבודתו של עורך הדין, על חובת הזהירות, על חיסיון עו”ד-לקוח ועל אמון הציבור במקצוע. במקרים אלה, על ועדת האתיק הארצית לתת מענה מתאים ולפקח שהחדשנות וההתפתחות הטכנולוגית לא באה על חשבון הערכים האתיים והמקצועיים מצד אחד, ולתת כלים והנחיות ישימות לציבור עורכי הדין מהצד השני.
ש. האם היוזמה לקבלת ההחלטות בנושא זה הגיעה מהועדה או מעורכי הדין עצמם?
ת. ועדת האתיקה קיבלה פניות רבות מעורכי דין אשר העלו את הצורך בהתאמת נהלי העבודה למציאות המשתנה (מלחמות/מילואים/סגרים/שהייה ממושכת בחו”ל ועוד). הוועדה בחנה את הסוגיה לעומק, בשים לב לכלל ההיבטים המשפטיים, האתיים והטכנולוגיים, והחלטה לגבש הנחיות ברורות המאפשרות לעורכי הדין להמשיך בשגרת העבודה גם כאשר המציאות משתנה.
ש. מה הייתה הסיבה מלכתחילה להחלטה המאפשרת אימות בהיוועדות חזותית ללקוח שנמצא בארץ?
ת. בעקבות התפרצות נגיף הקורונה, נאלצנו להתמודד עם מצב חדש שבו ישנן מגבלות תנועה, סגר ואיסור על פגישות פרונטליות. על מנת להקל ולאפשר לעורכי הדין להמשיך בעבודתם תוך שמירה על כללי האתיקה, קיבלה הוועדה החלטה זו המאפשרת לאמת חתימה בהיוועדות חזותית בכפוף לתנאים הקבועים. החלטה זו נועדה לתת מענה אפקטיבי למציאות המשתנה, תוך שמירה על האיזון בין הגנת הציבור ועורכי הדין, לבין צורכי המקצוע. החלטה זו הייתה חדשנית ופורצת דרך אשר היוותה את הצעד הראשון להחלטות הוועדה בתחום זה. אני סבור כי ועדת האתיקה הארצית נדרשת להתאים עצמה לתקופת ההתפתחות הטכנולוגית המואצת, וכמו שנוהגים בשאר התחומים והמקצועות, כך יש לבצע התאמות בעולם המשפט. בנוס, אנו מצויים במלחמה מתמשכת כבר כמעט שנתיים, לקוחות ועורכי דין נמצאים במילואים, אנשים רבים מפונים מביתם הן בעקבות מלחמת ‘חרבות ברזל’ והן אנשים שביתם נחרב בעקבות מבצע ‘עם כלביא’, והחלטה זו מספקת מענה רחב גם למקרים מסוג זה.
ש. כיצד ניתן לשמור על איזון בין חדשנות טכנולוגית לבין שמירה על כללי האתיקה?
ת. לעורך דין, בשונה מבעלי מקצוע אחרים, ישנן חובות אתיות אשר חיסיון עו”ד-לקוח וסודיות הינן מאבני היסוד של מקצוע עריכת הדין, החלטות הוועדה באות לתת אפשרות להשתמש בכלים הטכנולוגיים תוך שמירת כללי האתיקה ומקצוע עריכת הדין, כאשר בכל החלטה נקבעים תנאים מעשיים וישימים ברורים ומפורטים כמו חובת התיעוד, נוסחים ספיציפיים לאימות, שמירת התיעוד, וכו’.
ש. מדוע יש צורך באימות חתימה דיגיטלי בעסקאות מקרקעין? מה היתרון בכך?
ת. כפי שציינתי קודם לכן, בתקופה שבה העולם עובר להתקשרות באופן דיגיטלי, אנו נדרשים לבצע התאמות. אימות דיגיטלי מאפשר לייעל את תהליך העבודב באופן משמעותי והתקדמות לעבר “משרד ללא נייר”, ואני יכול להעיד כי כיום, מרבית העסקאות נעשות בדרך זו, של אימות דיגיטלי. כלל התהליך נעשה בשיתוף פעולה מלא מול כלל הרגולטורים ומשרד המשפטים, אשר אימצו את ההחלטות שלנו וכיום השוק פועל בהתאם להחלטות אלה.
ש. האם ניתן לבצע אימות חתימה דיגיטלי בעסקאות מקרקעין גם בדרך של היוועדות חזותית?
ת. עד לפרסום החלטת הוועדה המאפשרת לבצע אימות בהיוועדות חזותית ללקוח שנמצא בחו”ל, אימות חתימה דיגיטלי בעסקאות מקרקעין היה אפשרי רק בנוכחות עו”ד במעמד החתימות. ואולם, עם פרסום ההחלטה המאפשרת אימות בהיוועדות חזותית ללקוח שנמצא בחו”ל, הרחיבה הוועדה את ההחלטה, כך שתחול גם על אימות דיגיטלי בעסקאות מקרקעין.
ש. מה הסיבה שהחלטתם לאפשר אימות בהיוועדות חזותית ללקוח שנמצא בחו”ל?
ת. בהמשך להחלטת הוועדה המאפשרת לבצע אימות בהיוועדות חזותית ללקוח שנמצא בארץ, אשר הגיעה כאמור בעקבות התפרצות נגיף הקורונה, ובעקבות פניות רבות שהגיעו לפתחה של הוועדה, הוחלט כי יש לתת מכנה גם למקרים שבהם הלקוח נמצא בחו”ל (כל עוד עורך הדין נמצא בישראל). החלטה זו נועדה לתת מענה למקום שבהם הלקוח לא יכול להגיע לקונסוליה בארץ שבה הוא נמצא (בעיקר בשל מרחקים ארוכים), למקרים שבהם הלקוח “תקוע” בחו”ל, ועוד. לאחר פרסום החלטה זו, הרשו תלרישום והסדר זכויות במקרקעין (טאבו) פרסמה נוהל ליישום לפי החלטת הוועדה, לפיו ניתן לקבל אימות חתימה על מסמכים שנעשו בהיוועדות חזותית מרחוק גם על מסמים המחייבים יאמות בהתאם לתקנות המקרקעין (ניהול ורישום), התשע”ב-2022. חשוב לציין כי זה לא מאיין את האפשרות הרגילה להחתים את הלקוח רגיל זה עוד מסלול אשר עורכי הדין יכולים לפעול בו.
ש. האם אימות בהתאם להחלטה זו תקף גם להליכים משפטיים?
ת. בשלב זה ההחלטה חלה רק על שימוש מנהלי ואזרחי בלבד – כמו רשויות המס, ביטוח לאומי, לשכת רישום המקרקעין, גופים פרטיים וחברות. בכל הנוגע לבתי המשפט, הדרישה היא עדיין לאימות פיזי בהתאם להוראת פקודת הראיות, כפי שפורסו בסעיף 30 לפקודה.
ש. מדובר בהחלטה מאוד משמעותית. מה הסיבה שהיא לא חלה גם על תצהירים המוגשים לבית המשפט?
ת. על מנת שזה יקרה נדרשים שינוי חקיקה או פרשנות, שאנו בוחנים אותה ביחד עם גורמי המקצוע בהנהלת בתי המשפט ובמשרד המשפטים, וזה דבר שלוקח זמן. אנו פועלים בשיתוף פעולה מול הגורמים הרלוונטיים לשם כך.
ש. מה היו האתגרים ביישום החלטה זו?
ת. ראשית, היה צורך בשינוי תפיסתי וחשיבתי, היות שמדובר בחידוש של ממש. שנית, בפן המשפטי, על מנת לאפשר את ביצוע האימות כאשר הלקוח בחו”ל, דבר שלא היה אפשרי בטרם פרסום החלטה, בחרה הוועדה לפרש את סעיפי החוק הרלוונטיים באופן רחב ולא מצומצם, פרשנות אשר הייתה מקובלת גם על שטר גורמי המקצוע. כך לדוגמה, סעיף 91 לחוק לשכת עורכי הדין קובע כי ייפוי הכוח יינתן בישראל. על מנת לאפשר את ביצוע האימות כאשר הלקוח בחו”ל, בחרנו לפרש את הסעיף כך שעורך הדין צריך להימצא בעת האימות בישראל, פרשנות אשר התקבלה גם על ידי משרד המשפטים.
ש. מה בנוגע ליפויי כח אחרים? האם ניתן לבצע גם כן לפי החלטה המאפשרת לאמת כשהלקוח בחו”ל?
ת. אנו התייחסנו רק ליפוי כח לפי סעיף 91 לחוק לשכת עורכי הדין.
ש. מה הרעיון של ההחלטה העוסקת בחתימה על שטרות לטאבו באמצעות היוועדות חזותית? מדוע היה בה צורך?
ת. ברוח ההחלטות האחרונות שפרסמנו בנושא אימות בהיוועדות חזותית, ולאור שיתוף הפעולה עם הרשות לרישום והסדר זכויות במקרקעין (טאבו), מצאה הוועדה לאפשר ביצוע חתימה על שטרות לטאבו באמצעות היוועדות חזותית, הן כשהלקוח נמצא בארץ והן כשנמצא בחו”ל.
גם כאן התנאי ההכרחי הוא, בין היתר, כי עורך הדין נמצא בעת האימות בישראל, וכן לפעול לפי הנוהל שפורסם.
טכנולוגית הבינה המלאכותית תוארה כ”מהפכה התעשייתית הרביעית”. הבינה המלאכותית מעצבת מחדש תעשיות רבות ומגוונות, ובכללן עולם המשפט. עולם זה, שנחשב מסורתית לתחום שמרני הנשען על תקדימים, עומד בפני מהפכה דיגיטלית חסרת תקדים. כלי בינה מלאכותית כבר חודרים למשרדי עורכי דין ברחבי העולם, ומחוללים תמורות ביחס לעיסוק המשפטי. הדבר עשוי להוביל לשינוי בתפקיד המסורתי של עורך הדין, אשר יידרש לפתח מיומנויות חדשות. לאחרונה פורסם כי מתקיים פיילוט להטמעת כלי בינה מלאכותית גם ברשות השופטת.
שינוי בשגרת העבודה: ממסמכים לאלגוריתמים
בינה מלאכותית מאפשרת יתרונות רבים ומשמעותיים, ושימוש בכלים אלה בכוחו לייעל תהליכים משפטיים. בשעה שבעבר עורך הדין נדרש להקדיש חלק ניכר מעבודתו לסריקת מסמכים, חיפוש אחר תקדימים משפטיים ולניסוח חוזים, הרי שכיום, כלי בינה מלאכותית מסוגלים לבצע את המשימות הללו תוך זמן קצר משמעותית. קיימים כיום כלים ייעודיים לעולם המשפט, אשר תוכננו במיוחד למחקר משפטי, ואשר מאפשרים ייעול פעילות והפחתת עלויות התפעול; ניתוח
כמויות עתק של נתונים, וסיוע בקבלת החלטות מושכלות ומבוססות נתונים; ואף נגישות משופרת והקלה על אנשים עם מוגבלויות.
בין השימושים אשר כבר נעשה בהם שימוש בעולם המשפט, ניתן למנות את הפעולות הבאות:
מחקר משפטי מבוסס בינה מלאכותית חיפוש ואיתור מידע (לרבות פסיקה) במאגרי מידע משפטיים גדולים תוך זמן קצר.
כתיבה, עריכה, ניסוח חוזים ובדיקת מסמכים משפטיים יצירה ואוטומציה של מסמכים משפטיים – עזרה בכתיבה ועריכת תוכן, לרבות הכנת טיוטות, זיהוי סעיפים בעייתיים והצעת שיפורים, סיוע בבדיקת נאותות.
עיבוד וניתוח נתונים לצורך קבלת החלטות משפטיות עיבוד כמויות עתק של מידע משפטי, כאשר בכוחה של הבינה לחשוף ולזהות דפוסים במערכי נתונים עצומים, ובכך לאפשר קבלת החלטות על בסיס פרו-אקטיביות.
אנליטיקה וחיזוי תוצאות ניתוח נתונים היסטוריים על מנת לנבא ולהעריך סיכויי הסתברות של הצלחה בתיק, רישום סימן מסחר וכיו”ב, והסקת תובנות לשיפור סיכויי ההצלחה בתיק ולבחירת אסטרטגיה מיטבית.
בנוסף, ניתן להשתמש בכל בינה מלאכותית לצרכים נוספים דוגמת תרגום, יצירת מצגות, המרה לפורמטים שונים וכיו”ב.
המשמעות המעשית אינה מבוטלת: עורכי דין, שבעבר השקיעו חלק ניכר ומשמעותי מזמנם בעבודה מנהלית ובחיפוש מידע, יכולים כעת להתמקד במשימות אסטרטגיות יותר – ייעוץ ללקוחות, ניהול משא ומתן מורכב וחשיבה יצירתית על פתרונות משפטיים. השינוי הזה מחייב התאמה ורכישת כישורים: עורכי דין צריכים לפתח כישורים חדשים ולהבין כיצד לעבוד יחד עם כלים טכנולוגיים בעידן הבינה המלאכותית.
האתגרים השונים הכרוכים בהטמעה ובשימוש בכלי AI ומגבלותיה של הבינה המלאכותית
למרות היתרונות הבולטים של הבינה המלאכותית, הרי ששימוש בכלים אלה מציב אתגרים לא מבוטלים, כגון שמירה על פרטיות, היבטים של קניין רוחני, אבטחת מידע, והתמודדות עם שאלות אתיות, ואף טומן בחובו סיכונים משמעותיים, אשר עלולים לערער את אמינות ההליך המשפטי.
בין האתגרים המהותיים, ניתן למנות מספר דוגמאות:
הזיות – אחת הסכנות המרכזיות עליהן הצביעו בתי המשפט בשורה של מקרים היא תופעת “הזיות בינה מלאכותית” (AI Hallucinations) במסגרתה מערכות בינה מלאכותית מייצרות מידע שגוי או מפוברק ומציגות אותו כעובדה, קרי, תגובות הנחזות להיות סמכותיות וענייניות, אך שאינן נכונות עובדתית ולעיתים מומצאות לחלוטין. הסכנה היא שעורכי דין עלולים להסתמך על מידע זה ללא בדיקה מספקת, ולהגיש כתבי טענות שכוללים הפניות לפסקי דין שלא קיימים, כפי שאירע לאחרונה בשורת מקרים.
בית המשפט התריע מפני הסכנות הגלומות בכך וכינה זאת “גל עכור”, תוך התרעה כי הסתמכות עיוורת על כלים טכנולוגיים עלולה לפגוע באמון הציבור, במערכת המשפט וביושרתה. בתי המשפט הדגישו את חשיבות חובתם של עורכי הדין להמשיך לשאת באחריות מקצועית, גם כאשר הם משתמשים בכלי בינה מלאכותית. עליהם לוודא את אמינות ודיוק המידע המוגש לבית המשפט, ולא להסתמך בצורה עיוורת על תוצרי המערכות.
אפליה והטיה סיכון מהותי בשימוש בכלי בינה מלאכותית הינו אפליה (Discrimination) והטיות (Biases) אלגוריתמיות. מערכות מבוססות בינה מלאכותית עושות שימוש רב בבסיסי נתונים קיימים ובמידע המוזן אליהן ומשמש כדי לאפשר להן ללמוד. הטיות בבסיסי הנתונים או בהנחיות המוזנות למערכות כאלה, לצד טעויות מערכת אחרות (אשר יכולות לנבוע ממקורות שונים: מנתוני האימון, מהנחות היסוד בבסיס המודל, או מהאופן שבו המודל מיושם בפועל), עשויות לגרום למערכות כאלה להפלות חלק מן המשתמשים.
אתגר מהותי נוסף, הינו מצב המכונה “קופסה שחורה של בינה מלאכותית” (Black Box) – דהיינו, בשל מורכבותן, והעובדה כי הן מאומנות על נתוני עתק (Big Data) המורכבים פעמים רבות מיליארדי ואף טריליוני פרמטרים, לא ניתן להתחקות אחרי האופן בו נוצרו תוצרי המערכת. פירוש הדבר הוא כי קיים קושי להבין את אופן פעולת המערכת, וכיצד הגיעה להחלטה מסוימת.
חוסר יכולת הבנת התהליך עלול לגרום בין היתר לאמון נמוך הן בכלי והן במשתמש, וכן לחוסר יכולת להתמודד עם טענות בקשר עם החלטות שהתקבלו. מונח חשוב בהקשר זה הינו “הסברתיות”, המתייחס ליכולת להסביר את אופן פעולת המערכת או את נימוקי ההחלטה שלה, איך ומדוע הגיעה מערכת הבינה המלאכותית לתוצר אליה הגיעה באופן שיהיה מובן לבני אדם. לפיכך, קיימת חשיבות עליונה להבנה באשר לאופן פעילותה של המערכת.
סיכון חמור נוסף קשור לפגיעה בפרטיות ולסודיות עורך דין-לקוח. שימוש בכלי בינה מלאכותית לעיבוד מידע אישי עלול להעצים סיכונים לפגיעה בפרטיות וחשיפת מידע אישי וכן להקשות על היכולת לשלול (או למתן) את הסיכונים וליישם את עקרונות וכללי דיני הגנת הפרטיות במידע. אשר על כן מומלץ, בין היתר, להימנע מהעברת מידע מזהה של לקוחות למערכות AI, וליישום פרוטוקולי אבטחה מותאמים.
יש לציין כי לשכת עורכי הדין פרסמה בשנת 2024 גילוי דעת מקדים בעניין שימוש בבינה מלאכותית בעבודת עורכי הדין (החלטה את/60/24) הקובע כללים מנחים ביחס לשימוש כאמור.
בנוסף, יש להתייחס לאתגר הכלכלי – השקעה ברישוי תוכנות מתקדמות, הכשרת צוותים ושדרוג תשתיות IT כרוכה בעלויות לא מבוטלות. משרדי עורכי דין קטנים ובינוניים עלולים להתקשות להתחרות עם משרדים גדולים שכבר השקיעו בתשתית טכנולוגית. התוצאה עלולה להיות פער הולך וגדל בין “המשרדים החכמים” לשאר השוק.
בין אוטומציה לאינטואיציה: העתיד ההיברידי של עבודת עורכי הדין
מהפכת הבינה המלאכותית במשפט אינה עוד חזון עתידני, היא נוכחת כאן ועכשיו. עורכי דין ומשרדים שיצליחו לשלב בחוכמה את הטכנולוגיה החדשה לצד המומחיות האנושית ירוויחו יתרון תחרותי חשוב. הם יוכלו להציע שירותים מהירים יותר, מדויקים יותר וחסכוניים יותר ללקוחותיהם. הטכנולוגיה הנוכחית מצטיינת במשימות הדורשות עיבוד מידע רחב ומהיר. מערכות AI מסוגלות לנתח חוזים מורכבים תוך דקות, לזהות דפוסים במאות פסקי דין ולחזות הסתברות הצלחה בהליכים משפטיים על בסיס נתונים היסטוריים. בתחום המחקר המשפטי, נדמה שהטכנולוגיה כבר כיום מתעלה על יכולותיו של עורך דין ממוצע.
עולה השאלה כיצד הבינה המלאכותית תשנה את עבודת עורכי הדין? התשובה המורכבת היא כי התמונה שונה בתחומים שונים. בהתאם לתחזיות שונות, הבינה המלאכותית תחלחל לתחומים שונים, ועלולה לצמצם פעילות אנושית נדרשת. בינה מלאכותית מסוגלת לשמש ככלי תמיכה, ולטפל במשימות “טכניות”, דוגמת מחקר, כתיבה, ניתוח מסמכים וכיו”ב. על בסיס קצב ההתפתחות המהיר של הטכנולוגיה, לא מן הנמנע כי בתחומי המשפט המתאפיינים בעיסוק טכני וחזרתי, דוגמת עריכת חוזים סטנדרטיים, הסיכוי להחלפה חלקית או מלאה של עורכי דין הינו ממשי ומוחשי.
אך למרות קצב ההתקדמות המהיר של הטכנולוגיה, הרי שבינה מלאכותית אינה מחליפה, בעת הזו, כישורים אנושיים נדרשים. כך למשל, בינה מלאכותית מתקשה עם הקשרים מורכבים, אינטואיציה אנושית, ויכולת הערכה של נסיבות ייחודיות. כאשר מדובר בהליכים המצריכים רגישות אנושית דוגמת משא ומתן עדין, בהבנת רגשות הלקוח, או בזיהוי הזדמנויות יצירתיות לפתרון סכסוכים, האלמנט האנושי נותר, נכון לעת הזו, בעל חשיבות רבה.
הליך משפטי אינו מתבסס בדרך כלל על יישום חד ערכי של החוק. במקרים רבים הוא כרוך בהבנת אזורים “אפורים”, גישה יצירתית המציעה פרשנות, שכנוע וחיזוי טענות מנוגדות. בכך יכולה לסייע אינטואיציה משפטית אנושית אשר שוכללה במשך שנים של ניסיון.
לפיכך, נדמה כי עדיין יש חשיבות לאינטליגנציה רגשית, כישורי שכנוע, חשיבה אסטרטגית, לצד שיפוט אנושי, אתיקה או דיון במקרים בעלי השלכות מהותיות, כך שבתחומים הדורשים יצירתיות, אמפתיה, הבנה בנפש האדם, ייעוץ אסטרטגי, יכולת פרשנות מורכבת או ליטיגציה חדשנית – נראה כי עורכי הדין ימשיכו להוות, בשלב זה, את עמוד התווך של המקצוע. הבינה המלאכותית תשרת אותם ככלי עבודה מתקדם, ותסייע לצד היכולות האנושיות הנדרשות. על כן יש להתייחס לבינה המלאכותית ככלי משלים ליכולות האנושיות, ולא בהכרח כתחליף. בנוסף לכך, צפויים להתפתח תחומי משפט חדשים, אשר יצריכו אף הם מומחיות משפטית חדשה.
עורכי הדין,
שבעבר השקיעו חלק ניכר ומשמעותי מזמנם בעבודה מנהלית ובחיפוש מידע,
יכולים כעת להתמקד במשימות אסטרטגיות יותר – ייעוץ ללקוחות, ניהול משא ומתן מורכב וחשיבה יצירתית על פתרונות משפטיים
לסיכום, בינה מלאכותית מהווה כוח מניע משמעותי בשינוי פני התעשייה, ובכלל זאת בעולם המשפט. שיתוף פעולה בין האדם לבינה המלאכותית בכוחה לספק שירותים משפטיים חכמים יותר ויעילים יותר. נדמה כי אלו שיבחרו להתעלם מהמגמה עלולים למצוא את עצמם מאחור. העתיד שייך לעורכי דין שיהפכו ל”היברידיים” – משלבים בין החכמה האנושית לכוח המחשובי של הבינה המלאכותית. השאלה איננה אם הטכנולוגיה תגיע למשפט, אלא כיצד כל אחד מאיתנו יתמודד עם השינוי הבלתי נמנע הזה. על מנת לשלב נכון את הבינה המלאכותית במסגרת עבודתו של עורך הדין מומלץ לרכוש כישורים ולפתח מיומנויות של שימוש ב- AI, להבין את המגבלות של הטכנולוגיה, ליישם בצורה הדרגתית ומבוקרת, לפתח מדיניות ברורה לשימוש בכלי בינה מלאכותית, ולוודא שהתשתית הטכנולוגית מתאימה לשימוש בכלי בינה מלאכותית בצורה בטוחה ואחראית.
באולמות בתי המשפט עדיין לא רואים רובוטים יצירי בינה מלאכותית עוטים גלימה וטוענים בלהט, ולמרות זאת היא כבר ממש כאן, נוכחת במשרדי עורכי הדין, ומחלחלת לעבודה היומיומית של עורכי הדין ברחבי העולם, וגם כאן אצלינו בארץ. | ד”ר אייל ברוק, ראש תחום בינה מלאכותית במשרד ש. הורוביץ כותב על השינויים בעבודת עורך הדין
נקודת המוצא בפערי הכוחות בין עובד למעסיק, מובילה בין היתר לקשיים במימוש זכות הגישה לערכאות בבתי הדין לעבודה. הקושי בא לביטוי בייחוד בתביעות של עובדים בהיקף כספי שאינו גבוה, כאשר לעיתים מימון ייצוג משפטי אינו בר השגה, בין אם ידו של העובד אינו משגת, ובין אם עלות הייצוג לא משתלמת ביחס לסכום התביעה.
ס’ 31 לחוק בית הדין לעבודה, תשכ”ט-1969 הסדיר את מנגנון הדיון המהיר, המתנהל בתביעות כספיות בין עובד למעסיק, בהיקף של עד 39,500 ₪ (הסכום המעודכן להיום). שאיפת המחוקק ביצירת מנגנון זה היא ניהול קצר ויעיל של ההליך, כך שכל ההתדיינות תסתיים במועד אחד. בפרקטיקה – מדובר במנגנון טוב ויעיל, אך אין בו פתרון לבעיית המשאב המוגבל של העובד, שאינו מתמצא בניהול ההליכים, וזקוק לייצוג משפטי גם לצורך קבלת סעד בדיון מהיר.
יוזמה חדשה של הנהלת בתי המשפט, שיש בה, לעמדתי, פוטנציאל להשפיע לטובה על ניהול הסכסוכים בדיון המהיר, היא המערכת המקוונת לישוב סכסוכים בבתי הדין לעבודה. המערכת הושקה לאחרונה והיא מצויה בשלבי הרצה. כמי שהתנסתה במערכת, מדובר במערכת ידידותית למשתמש, כאשר החידוש העיקרי בה הוא הסיוע בבירור הזכויות ובניסוח הדרישה למעסיק, כל זאת ללא עלות עבור המשתמש.
בשלב הראשון, מתבצעת בדיקה ראשונית של הזכויות המגיעות לעובד, וחישוב הסכומים שלהם הוא זכאי. הבדיקה מתבססת על תשובות העובד לשאלות שונות, כאשר הוא נדרש לבחור תשובה אחת מתוך מספר אפשרויות. השאלות והתשובות מנוסחות באופן ברור ופשוט. בסיום השלב מופק מסמך סיכום זכאויות, המרכז את רשימת הזכויות להן זכאי העובד, והסכומים בצידן.
בשלב השני המערכת מציגה לעובד אפשרויות שונות לניהול המחלוקת. האפשרות הראשונה המוצעת לעובד הינה שיציג למעסיק את מסמך סיכום הזכאויות. בצד כל זכות, המסמך מפרט את תשובות העובד לשאלות הרלוונטיות, כך שהמעסיק המעיין במסמך יכול להבין את המידע שעליו מתבססת הדרישה ולהביאו בחשבון כשהוא מתנהל למול העובד.
המערכת מעודדת את העובד המשתמש בה, לנסות כנקודת מוצא לדרישת זכויות, את האפשרות שהוא יציג את מסמך הזכאויות למעסיק, בניסיון להגיע להבנות. העובדה כי מדובר במסמך פשוט המפרט את הבסיס לכל דרישה וכי ההתנהלות בשלב הזה הינה בין העובד למעסיקו, ללא מעורבות של עורכי דין, על פניו יכולה להקל על ההידברות ומעלה את הפוטנציאל, לעמדתי, לסיום המחלוקת.
אפשרויות נוספות שהמערכת מציגה, הינן ניסוח מכתב התראה למעסיק וכן ניסוח והגשה של כתב התביעה כנגד המעסיק. בהמשך תהיה אפשרות גם למעסיק להגיש כתב הגנה. גם בשלב הזה הפקת המסמכים היא יעילה, קלה ונגישה.
החידוש העיקרי הוא הסיוע
בבירור הזכויות ובניסוח הדרישה למעסיק. המערכת מעודדת
את העובד לנסות כנקודת מוצא להציג את מסמך
הזכאויות למעסיק,
בנסיון להגיע להבנות.
בסיכום הדברים, חשוב, לעמדתי להתייחס לשתי נקודות מהותיות:
האחת, הינה הבאת המידע לציבור המשתמשים. כותבת המאמר נחשפה לכך במעמד השתלמות של לשכת עורכי הדין. הגישה למערכת היא באתר האינטרנט של בתי המשפט תחת הכותרת “ניהול תביעות בדיון מהיר בבית הדין האזורי לעבודה”, אתר שציבור המשתמשים בו הינו, ככלל, עורכי הדין.
ברור, אם כך, כי הנהלת בתי המשפט נדרשת לפרסום נרחב של הכלים שהמערכת נותנת לציבור העובדים וכן להכשרת עובדי בתי הדין לעבודה לעידוד ולהכוונה של ציבור העובדים להשתמש במערכת. רצוי, לטעמי, לאפשר גישה למערכת בבתי הדין האזוריים לעבודה באמצעות הצבת עמדות מחשוב עם הדרכה וליווי של העובדים במערכת.
השניה, היא הדיון בשאלה האם המערכת, ביכולותיה הנוכחיות, יכולה לשנות משמעותית ניהול הסכסוכים בבתי הדין לעבודה ולמלא את התפקיד שלנו, עורכי הדין.
כיום המעסיק אינו משתמש פעיל במערכת, אין לו יכולת לעשות בדיקה על בסיס מידע שהוא מזין למערכת ולא התגבשה עדיין האפשרות שהצדדים ינהלו משא ומתן ביניהם במסגרת המערכת. שילובו של המעסיק במערכת והטמעתה של המערכת בקרב מעסיקים, בין היתר, באמצעות פרסום בפלטפורמות שונות, הינה הכרחית על מנת שתכליתה של היוזמה תישא פירות.
דעה: המערכת האוטומטית בבית הדין לעבודה תיטיב עם הציבור,
המומחה לשיקום כלכלי, שראה וליווה אלפי עסקים במשבר כלכלי מזהיר מפני גל של קריסת עסקים קטנים ובינוניים, ומותח ביקורת קשה על היעדרם של מנגנוני סיוע לאזרחים ולעסקים בתקופה שאחרי המלחמה: “חייבים לשקם את הצפון והדרום. חייבים לסייע לאנשים שקורסים תחת נטל המילואים ולעסקים קטנים ובינוניים, ומהר. צריך לשנות את אופן המחשבה”
“לאחרונה היו אצלי נציגים של חברה שנקלעה למשבר כלכלי”, מספר ד”ר שלמה נס. “עשינו שם פגישה עם השותפים ודיברנו על נתונים כלכליים ועל אופן הטיפול הרצוי. לפגישה הגיעו גם הנשים של השותפים, שהיו מודאגות מהמצב. במהלך הפגישה, בזמן שדיברנו על המספרים, אחת הנשים התחילה פתאום לבכות, וסיפרה: ‘אין לי אוכל לקנות לילדים’. לא הייתה ברירה אלא לפנות לקבל צו לפתיחת הליכים, ולאחרונה גם אישרנו להם בהצלחה הסדר חוב, בלי לבקש שכר טרחה על הטיפול. זה סיפור אחד מיני רבים שבו סייענו לאנשים שהגיעו לנקודת קיצון. חשוב להבין ש’אביון’ בהגדרה של המושג, הוא לא רק מי שהוא עני, אלא כל אחד שהוא נזקק לעזרה או לצורך בסיסי, יש חובה יהודית בסיסית לדאוג לאביונים ולעזור לחלש”.
בהקשר הזה סבור נס כי מדינת ישראל כמדינה יהודית, לא מקיימת את החובה הזו. “לצערי נראה שרשויות המדינה בהיבטים רבים פשוט איבדו את החמלה. אני מדבר בהקשר הזה על הפקידות המבצעת כולל היועצים המשפטיים, ולא בהכרח על נבחרי הציבור. הבירוקרטיה, הסחבת והמחשבה הבסיסית שהציבור ‘תחמן’ היא הרסנית ובמיוחד בתקופה הזו. ממש בימים האחרונים דווח כי יש עלייה משמעותית בפיגורים בתשלום חובות. מה שקורה הוא שהציבור הרחב לא מצליח להתמודד עם יוקר המחיה, עם המילואים, עם נטישת הבתים בצפון ובדרום וכל השלכות המלחמה”.
“זה לא עניין של פוליטיקה, אלא של עשייה”, אומר נס. “הכל מרגיש משותק. זה לא שמאל ולא ימין. זה ישר. כשטראמפ נבחר היינו אני ואשתי (ח”כ לשעבר ד”ר לאה נס) בנשף ההשבעה שלו. רקדו שם יחד שופטי בית המשפט העליון לצד פוליטיקאים, ולצד אנשי עסקים ובכירי המשק האמריקאי, ואף אחד לא דיבר על הון-שלטון, ככה זה מקובל שם. פה זה לא היה עובר והיו זועקים ‘ניגוד עניינים ושחיתות’”.
הבירוקרטיה, הסחבת רשויות המדינה בהיבטים רבים פשוט איבדו את החמלה. והמחשבה הבסיסית שהציבור ‘תחמן’ היא הרסנית ובמיוחד בתקופה הזו. ממש בימים האחרונים דווח כי יש עלייה משמעותית בפיגורים בתשלום חובות
ד”ר שלמה נס, עורך דין ורואה חשבון, בן 65, שותף במחלקת הבראת חברות במשרד פירון, מומחה בשיקום כלכלי ופירוק, וטיפל באלפי מקרי משבר כלכלי של חברות ועסקים. מנקודת מבט זו הוא מצביע על מה שנראה בעיניו ככשל בתפקוד של המדינה: “במצב שבו קיימות חברות גדולות ובנקים שהולכים ונהיים חזקים יותר, ולידם יש אזרחים קטנים שנחנקים, משהו כאן לא בסדר. זה נראה הגיוני שבנקים מרוויחים עשרות מיליארדים בשנה והלקוחות שלהם נחנקים ולא סוגרים את החודש? אני לא נגד הבנקים, זכותם להרוויח, אבל חייבים גם לדאוג ללקוחות הבנקים שיוכלו להתקיים ולשרוד, במיוחד הקטנים והעסקים הבינוניים”. נס מספר כי עוד לפני המלחמה הזהיר מעליית הריבית: “יש משקי בית שהתווספו להם יותר מ-1,500 שקלים למשכנתה לחודש, והם משלמים יותר מ-40 אחוז מההכנסה של משק הבית על דיור. אלה נתונים שלא ניתן לחיות איתם, נגיד בנק ישראל התנגד להמלצות שלי לשינויים בפריסת המשכנתאות, למרות שהבנקים הסכימו, בטענה לחשש מפגיעה ברווחיות הבנקים. כולנו רואים מה קרה עם רווחיות הבנקים ומה קורה לאנשים הקטנים”.
לעומת זאת, בתקופת הקורונה, קיבלה המדינה את המלצות “פורום נס להצלת המשק”: “הסברתי שהבנקים צריכים לדחות לציבור ולעסקים את תשלומי ההלוואות, כי מאיפה העסקים ישלמו שכעסקים סגורים, ואנשים בבתים ולא עובדים? בנק ישראל אמר לי ‘אין דבר כזה’, אבל אחרי שבועיים כבר קיבלו את עמדתי ודחו את תשלומי ההלוואות לכל המשק”.
עם נסיונו הרב בשיקום חברות ועסקים במשבר כלכלי, ברור למה נס רואה עצמו מועמד טבעי לקחת אחריות על שיקום ענק אחר: “אנחנו הולכים לשקם את הצפון מנזקי המלחמה”, אומר ד”ר נס עם ניצוץ בעיניים, ומתכוון לתפקידו כראש הפורום הכלכלי לקידום חיפה והצפון: “המדינה הקצתה 15 מיליארד ₪ לשיקום הצפון, אבל כלום לא מתקדם. מתוך הסכום הזה 12 מיליארד מיועדים לבינוי, ו-3 מיליארד מיועדים לשיקום כלכלי, תעסוקתי וחברתי. הכסף ‘תקוע’ בגלל בירוקרטיה ולא מועבר ליעדים שלו, חייבים להזרים לצפון כסף במהירות ולהתחיל בשיקום”.
לא במשבצת
במהלך השנים ליווה נס נקודות משבר כלכלי של אלפי עסקים בישראל. “זו לא רק עבודה משפטית”, טוען נס. “עד לפני חמש שנים, בכלל לא הייתי מופיע בבית המשפט כעורך דין”, אומר נס. “השופטים הסכימו איתי, שבתור מפרק, נאמן או בעל תפקיד – אני בעל דין, ולא עורך דין מייצג, ולכן לא חייב מדי משפט. קראו לזה ‘תקדים שלמה נס’ לגבי פטור ממדי משפט”.
זוהי אנקדוטה אחת של נס שמעבירה את המסר שלו – הוא לא רואה עצמו כמי שמתאים לקטגוריות ומשבצות שאחרים מבקשים לחלק את העולם אליהן. נס מגדיר את עצמו לא רק כעורך דין או רואה חשבון, אלא בעיקר כמי ש”בא לעשות טוב ועושה מה שצריך כדי להציל ולעזור לאנשים, כמו שאמר האדמו”ר מפיאסצנה ז”ל שנספה בשואה – ‘הדבר הכי גדול זה לעשות טוב למישהו אחר’”.
נס מספר: “בשבועות הראשונים של תיק שיקום, אי אפשר להיות לא זמינים. בקריסת קלאברמקט היינו כל הצוות במשרדי החברה יום ולילה. לא יכולת לקום ולומר, ‘אני לא כאן’, אלפי עובדים וספקים חיכו לראות איך עוצרים את ההתרסקות. קלאבמרקט היה עסק בלי רכוש פיזי – בלי נדל”ן, בלי מכונות, רק עובדים, ספקים ומערך פועל. והכל היה דחוף: אלה קרטוני חלב שעומדים על המדף, שבעוד יומיים צריך להשמיד אותם. ברוך השם הצלחנו להפיק את המירב מהמצב, וגם מבחינת העובדים זאת הייתה הצלחה, כי 3,500 העובדים נקלטו כולם בחברת שופרסל שרכשה את הרשת”. גם כשפירק את בורגראנץ’, דאג לקבל בהליך הפירוק הזמני אשראי שיאפשר לשלם מקדמות על חשבון משכורות לעובדים, על מנת שימשיכו לשרוד ולהגיע לעבודה. בפירוק מעריב אמנם לא הצליח לשמור על כל מקומות העבודה, אולם דאג ש 2,200 העובדים יקבלו כמעט את מלוא הזכויות הסוציאליות המגיעות להם משנות עבודתם בעיתון.
במקרה אחר מונה נס יחד עם עו”ד רענן קליר כנאמן בהליך הפירוק של מכללת אור יהודה, אז ניהל משא ומתן עם מוסדות שונים להשכלה גבוהה, ודאג למציאת מקום לימודים במוסדות חלופיים לכל אחד ואחד מ-3,700 הסטודנטים, מבלי שיצטרכו
להוסיף אגורה לשכר הלימוד ששילמו: “יום אחד הגיע נשיא מכללת אור יהודה, והודיע לי שהמכללה קיבלה החלטה להתפרק. לא האמנתי, זה היה ספטמבר, תלמידים היו אמורים להתחיל ללמוד בעוד חודש. באותו ערב הופעתי במכללה והפכנו את ההחלטה”. ניגשנו עם תוכנית לבית המשפט, הכנ”ר שלף את הרשימות שלו והשופט אורנשטיין אמר: “אין זמן שיכנס עכשיו בעל תפקיד חדש וילמד את העניין, נס – אתה כבר מכיר את הנושא, תמצאו פתרונות”. ואכן מצאנו פתרונות לכל אחד ואחד מהסטודנטים, כל מי שנרשם לא הפסיד אפילו שבוע – כולם נקלטו במוסדות אחרים מבלי להוסיף שכר לימוד ושמרו על זכאותם לתארים.
נס מביע תרעומת על כך שהמערכות לא תמיד מבינות את המהירות שבה הדברים צריכים להתבצע: “יום אחד קיבלתי מינוי בתיק בצפון, לכאורה תיק “אפס” (תיק ללא שכר טרחה צפוי). התקשר אלי ב”כ העובדים ואמר לי ‘החברה הזו בכלל לא צריכה להיות בפירוק, תבדוק אותה’. קראתי למתמחה שהביא אלי את החומר, וראיתי שהחברה פיתחה פטנט רפואי, מוצר שמאפשר לעשות ביופסיות ונמצא בשימוש בעשרה בתי חולים בארצות הברית. כשביקרתי בארה”ב הלכתי לדבר עם רופאים באחד מבתי החולים, והרופאים אמרו לנו ‘למה לקחתם לנו את המוצר הזה? כשעושים ביופסיה, הרופא צריך ללבוש חלוק כנגד קרינה, לחתוך שרירים, גידים. המוצר הזה מאפשר לרופא לשבת במכנסיים קצרים בחדר השני, ולקחת ביופסיה באמצעות העכבר של המחשב מבלי לחתוך כלום’. פניתי לבית המשפט עם דרישה לפרסם ולמכור את המוצר במהירות, ובמקום שיתוף פעולה קיבלתי התנגדות מהממונה על חדלות פירעון בטענה שלא הוכחנו שהצלת החברה אפשרית. הם מבינים בכלל במה הם מתעסקים? למה הם מחכים – שלא יהיה מה למכור?”. להשלמת התמונה מספר נס, כי אחרי הדברים האלה, קיבלו הצעות של קבוצת משקיעים מארצות הברית, שאחת מהם מדברת על הזרמה של 15-20 מיליון דולר השקעה בחברה, אחרי שהבינו את הפוטנציאל וביקרו ב-12 בתי חולים בארצות הברית והבינו את המערכת וחשיבותה.
אלוף שכר הטרחה
נס כונה “אלוף שכר הטרחה של ישראל”, לאחר שבתיקי פירוק נפסק לו שכר של מיליוני שקלים. הוא עצמו אינו מתרגש מהכותרות, וטוען שהוא בא לעבוד כדי להציל את החברות ולסייע לנפגעים ולציבור, ולא רק בשביל שכר טרחה: “יש מפרקים שמעדיפים ‘מכירת חיסול’ – למכור את הפעילות הכלכלית של החברה במהירות. אני מלמד בקורסים – ‘תמיד יש דרך אחרת’, לא צריך לרוץ לפירוק, צריך לחפש פתרון, לשקם ולשמר את הקיים, ולשמר את הערך של העסק, ולהציל לטובת כולם – העובדים, הנושים, הבעלים והמשק”.
התיק העיקרי שעלה לכותרות, היה פירוק קלאבמרקט, שם קיבל נס יחד עם רו”ח גבי טרבלסי שכר בסך של 26 מיליון ₪. לדעת נס זה “תיק של פעם בחצי יובל”, אבל גם בתיקים האחרים קיבל תגמול יפה – בפירוק מעריב קיבל כ-10 מיליון ₪ יחד עם המפרק ירון ארבל, בפירוק חברת הנדל״ן חיל אחזקות קיבל שכר טרחה בסך 3 מיליון ₪, בפירוק חברת הנדל״ן אריה את עופר קיבל 4 מיליון ₪, בפירוק אגרקסקו כ-1.5 מיליון ₪, בתיק אאורה קיבל יחד עם משרד יהודה רווה 3.75 מיליון ₪ כמקדמה, ובתיק בורגראנץ’ 2.35 מיליון ₪ יחד עם משרדים נוספים.
באוקטובר 2024 נפסקו לנס ולרו”ח חן ברדיצ’ב סך כולל של 16 מיליון ₪ בגין עבודתם, בת 6 שנים, בפירוק חברת קואופ ישראל. לצורך גיבוש עמדה בשאלת השכר הקים כונס הנכסים הרשמי צוות רחב שדן בגובה השכר והפחית אותו בכ-10 מיליון ₪ ביחס לחישוב על פי תקנות השכר.
נס אינו משלים עם הביקורת שמצטיירת לעיתים בעיתונות על שכר הטרחה הגבוה, ועל הצגת בעלי התפקיד בהליכי פירוק ושיקום כאלו המרוקנים את הקופה המדוללת: “בלי הפעילות שלנו לא היה נותר דבר. הם לא מבינים מה אנחנו עושים, אנחנו כמו רופאים שמצילים חיים, רק בתחום הכלכלי. אנו נדרשים גם לצעדים שלא כל עורך דין היה עושה. כשפירקנו את עיתון מעריב, עוד לפני שהתמניתי, הודיעו לי בלילה שהבנקים לא מסכימים לשחרר כסף לדלקנים של המפיצים. חתמתי ערבות אישית לבנקים בסך 75,000 ₪, כדי שהבנקים ישחררו את הדלקנים. אמצע הלילה וצריך לחלק את העיתון בעוד כמה שעות, יש זמן להתחיל להגיש בקשות לבית המשפט?” כך היה גם כשנס ורו”ח טרבלסי חתמו ערבויות אישיות של 60 מיליון ₪ לחובות קלאבמרקט, כדי לחדש את אספקת הסחורה לרשת והחזרתה לחיים בשלב הראשוני: “זה מה שהיה צריך כדי להציל את הרשת, אילו עורכי דין עושים דברים כאלה? אלה דברים שעושה מי שבא להציל עם הנשמה, ולא רק בשביל שכר טרחה. אילו היה לי דולר על כל אדם שעזרתי לו – הייתי מיליארדר”.
מכרו את הפסנתר כדי לממן בר מצווה
מעיון במסמך קורות החיים של נס לא ברור אם מדובר בקורות חיים של אדם אחד או כמה אנשים. המסמך מקיף שישה עמודים, ובהם פעילות ציבורית לצד פעילות מסחרית עניפה. בין היתר מספר נס כי לימד באוניברסיטאות יותר מ-20,000 סטודנטים. כששואלים אותו איך הוא מספיק הכל, הוא עונה בפשטות שהוא מרגיש חייב: “אני נצר למשפחות ולאנשים כל כך חשובים, אני לא יכול שלא לעשות”, עונה נס. “אני לא חי חיים רגילים. אני קם בחמש בבוקר. הולך לישון אחרי 12. אני שליח, מה אנחנו בסך הכל כאן בעולם? אמא שלי ניצולת השואה בילתה את כל החיים בשאלה – למה מכל משפחתי דווקא אני ניצלתי? אבא ואמא שלי היו ממשפחות אדמו”רים מוערכות במזרח אירופה, כל מנהיגי פולין באו להתייעץ איתם. רבים קיבלו בזכותם פרי בטן. אני הצאצא שלהם, הדברים מחייבים אותי לפעול”. ממחקר גנאלוגי שהזמין נס עולה שהוא נצר ל-33 שושלות חסידיות מפורסמות, אין כמעט חצר שהוא לא קשור איתה בקשרי משפחה.
נס נולד בארה”ב. אמו ניצולת השואה הגיעה לארה”ב וגודלה על ידי דודה שהיה אדמו”ר. אביו נולד כשמשפחתו ברחה מאירופה. האב גדל בשפל הכלכלי של שנות ה-20 וכנער מכר עיתונים כדי להתקיים, ומאוחר יותר הפך לרו”ח מצליח בארה”ב, והיה בעל משרד עם 50 עובדים. למשפחה היה בית בלונג ביץ’ ניו יורק, והמצב הכלכלי היה מצוין.
נכון שיש היום פחות פירוקי-ענק.
הרגולציה מגבילה
מיזוגים של עסקים
ומונעת יצירת גופי ענק,
וגם הבנקים מחזיקים את העסקים,
שומרים עליהם שלא יקרסו,
עד שיהיה פתרון
או מכירה כלשהי בהסכמה.
פירוק זה לאו דווקא פתרון
ואולם, הדברים השתנו מעט כשהאב החליט לעלות לארץ: “אבא רצה לעלות לישראל מטעמי ציונות, למגינת ליבה של אמא שחששה להגיע למדינה לא מפותחת. הציעו לו להצטרף למשרד רואי החשבון קסלמן (PWC), אבל הוא רצה להשקיע ולבנות את ארץ ישראל. הוא היה ישר ונאיבי מדי, עבדו עליו והוא הפסיד סכומים אדירים של כסף. בבר המצווה שלי, לא היה כסף לקייטרינג, נאלצנו למכור את הפסנתר המשפחתי כדי לשלם על הארוחה, ויום לאחר האירוע פינינו את הבית כדי למכור אותו ולשלם את החובות שאליהם נקלע אבי, עברנו לגור בשכירות, ואבא שלי עבר התקף לב”. נס מוסיף: “ברוך השם הם הסתדרו לאורך השנים, אמא ניצולת השואה יצאה לעבוד בגיל 50, והם לא חסכו ממני מאומה בלימודים, אבל תמיד נשארה התחושה הזו שרימו את אבא שלי, חשתי כאב גדול בעקבות מה שעברו. לימים שאלה אותי אחותי, שעובדת כפסיכולוגית, אם זה מה שמשך אותי לבחור לעסוק בצמיחה מתוך משבר כלכלי. התשובה היא שזה משפיע עלי עד היום, ואני חש ומבין את הצד השני”.
בגיל 3 ביקר נס בישראל למסיבת ה”חלאקה” שלו, ובהינתן הייחוס המשפחתי שלו, היה מי שביקש לעשות את הילד הקטן אדמו”ר כבר בגילו. אמו של נס סירבה. “לימים היא אמרה לי שאולי טעתה כשלא הסכימה”, אומר נס, כמו מתנצל. נס אמנם למד בישיבה חרדית, אך הייתה לו טלוויזיה בבית, ולימים לא אימץ סגנון חיים חרדי אלא דתי לאומי: “הסברתי לה שאני גם עורך דין וגם רואה חשבון וגם דוקטור, מה רע לאמא יהודיה?”.
כבר בגיל 32 שימש נס כיו”ר הדירקטוריון של חברת החשמל, ונחשב ‘ילד פלא’, עם שורת תארים מאוניברסיטאות בארץ ובחו”ל: “ידעתי שאני רוצה להתעסק בעסקים, אבל הכיוון לא היה מאוד ברור לי. מצד אחד רציתי להיות רואה חשבון כמו אבי, מצד שני התחום המשפטי משך אותי. התחלתי ללמוד כלכלה וחשבונאות, אבל הבנתי שבעולם העסקים צריך יותר מזה, ולמדתי לתואר במשפטים, אז לא היו מסלולים משולבים ועבדתי קשה לקבל אישור לכך. מיד אחר-כך, עשיתי דוקטורט במשפטים, ובין לבין עשיתי גם תואר בביקורת ואבטחת מערכות מידע, אז עוד לא הבינו את חשיבות העניין כמו היום. דווקא בצבא הבינו את המשמעות של זה וביקשו ממני להקים מחלקה לביקורת מערכות המידע של מערכת התשלומים של הצבא. לאחר הלימודים, כשחיפשתי מקום להתמחות, אמרתי ‘לא’ להצעות שונות, ובסוף הקמתי מחלקה לפירוקים, כינוסים ובוררויות במשרד של מי שהיה אז נשיא לשכת רואי החשבון, יוסי שחק. זה למעשה מה שהוביל אותי לעיסוק שלי עד היום, אבל הבנתי שזה לא מתאים למשרד רואי חשבון, ויותר מתאים למנטליות של עורכי הדין”.
האם זה נכון שיש היום פחות פירוקי-ענק? “נכון, היום גם הרגולציה מגבילה מיזוגים של עסקים ומונעת יצירת גופי ענק, וגם הבנקים מחזיקים את העסקים, שומרים עליהם שלא יקרסו, עד שיהיה פתרון או מכירה כלשהי בהסכמה. פירוק זה לאו דווקא פתרון, ‘תמיד יש דרך אחרת’. בתחילת השנה הגיע אלי להתייעץ יזם של חברת הייטק, חברת כיטוב, שפיתחה מערכת בקרת איכות רובוטית שכל מערכות הטילים של ישראל עובדות דרכה. הוא סיפר לי שהחברה רוצה ללכת לפירוק. ‘חכה רגע’ – אמרתי לו. מי הלקוחות שלכם? נותן לי רשימה – רפאל, אנבידיה, סולאראדג’, התעשייה האווירית, לוקהיד מרטין. לא האמנתי למה שאני שומע בתקופת מלחמה, והוא הסביר לי שיש סכסוך עם אחת המשקיעות הגדולות מחו”ל, ש’סגרה את הברז’. בסופו של דבר גיבשנו להם תוכנית למכירת החברה באופן שיאפשר להמשיך ולמכור את מוצריה. היה חשוב למכור את החברה במהירות כדי שלא לפגוע בערך הטכנולוגיה בשל הצורך בתחזוקה ועדכונים שוטפים ומתן שירות ללקוחות”.
בפברואר 2024 מיזג נס את משרדו עם משרד פירון. “עם כל הניסיון שלי, אני בסופו של דבר לא יודע הכל”, מסביר נס. “יושבים פה במשרד מומחים בכל התחומים. בסופו של דבר ארגונים וחברות מעדיפים לרכז את השירות המשפטי במקום אחד, הם לא יכולים לעבוד אחרת, הם לא בנויים כך. אני גאה שנמצאים לידי מומחים כל כך טובים לכל נושא שיכולים לתת פתרון ללקוחות ולצרכים שלהם, והאמת שאני מודה לקדוש ברוך הוא שבאתי לבית מדהים שכזה”.
בעבר אמרת שאתה מסכים לשמש כשר אוצר. “אני עדיין מוכן להיקרא לדגל ל’קדנציית מילואים אחת’, אם מישהו יקרא לי. אני חושב שזה מינוי שמתאים להביא בו גורם מקצועי לקדנציה אחת, שיעשה סדר. מישהו שלא יהיה לו אכפת אם יבחר או לא יבחר שוב. יעשה סדר לפי הצורך והידע המקצועי שלו, וילך כשהוא משאיר אחריו מדינה טובה יותר”.
